יום שישי, 20 באפריל 2018

ריי פיקה (Rae Pica) ׳אינני יכולה לשאת את המגבלה של הנעליים׳



׳מזה זמן רב הפכתי סניגורית ותומכת בהליכה ברגליים יחפות׳ אומרת ריי פיקה.
ריי פיקה היא יועצת חינוכית ומחברת של ספרי הדרכה רבים בנושא התפתחותם של ילדים
ברמת התנועה, תפיסת המרחב, התפתחות קוגניטיבית ועוד.
בין ספריה הרבים:

Physical Education for Young Children

Moving and Learning across the Curriculum

היא חקרה וכתבה אודות הקשר בין מוסיקה ותנועה, משחק והתפתחות.

׳זה ממש שיגע את אמי כשהלכתי יחפה כילדה. זה עדיין כך - מפני שאני גורבת גרביים
 בסתיו ובחורף, ויחפה ביתר הזמן׳ 
׳אינני יכולה לשאת את המגבלה שמציבות לי נעליים וכבר זמן ממושך אני מטיפה לאפשר
לילדים להלך יחפים.׳

ילדים נעים ב׳נעלי התעמלות׳ זמן רב כל כך שנראה ששכחנו שלכפות הרגליים שלנו
יש איכויות ויכולת של חישה וקליטה.
ניתן להעזר בכפות הרגליים היחפות לאחיזת הקרקע ולשיווי משקל. יותר מכך - יש עדות לכך 
שהליכה יחפה מחזקת את הרגליים ומשפרת את איזון הגוף במרחב.
ילדים צעירים חשים משיכה טבעית לקרקע שיכולה לגבור עם הסרת המחסומים 
בינם לבין כפות הרגליים (כלומר נעליים או סנדלים).

מה שפחות מוכר וידוע הוא שיש עדות מדעית לכך שהליכה יחפה חשובה 
להתפתחות מערכת העצבים ולהתפתחות אופטימלית של המוח.

כפות הרגליים (בדומה לכפות הידים) עשירות בעצבים, מה שאומר שהן תורמות לבנייה 
של נתיבים נוירולוגיים במוח.

כיסוי כפות הרגליים בנעלים משמעותו 
מניעת הזדמנויות להתפתחות חיבורים ונתיבים חדשים במוח הילד (והמבוגר).

( מתוך המאמר של ריי פיקה

Shed those shoes: Being barefoot benifits brain development
and more )





יום ראשון, 8 באפריל 2018

מה שגיליתי בפירנצה..


את חופשת הפסח האחרונה ביליתי בפירנצה על רחובותיה המקסימים.

קהל רב גדש את הרחובות, התורים לכל האתרים היו ארוכים והתפתלו סביב רובעים שלמים.

הליכה במוזיאונים היא תמיד מתישה כי איננה הליכה רציפה - זו הליכה, עצירה ומאמץ מיוחד לראייה.
כשהתעייפתי התישבתי על ספסל והתבוננתי ב..נעלי המבקרים. רובם בנעלי ׳התעמלות׳
בעלות מבנה ה׳מרים׳ את הבהונות. על בעיה זו כתבתי בעמוד שנקרא ׳סוגיית הבוהן המורמת׳.
מרבית המבקרים הלכו בנעליים בסגנון זה..
בעת עמידה הבהונות מורמות ויוצרות מתח רב ברקמות החיבור בכף הרגל, מה שמשפיע על היציבה כולה.

באחת מן העבודות של בוטיצ׳לי הצייר המפורסם, הבחנתי כי כפות רגליה של דמות אישה (מן המיתולוגיה)
נעולות מעין סנדל-נעל.



הנעל-סנדל מותירה את הבהונות למגע ישיר עם הקרקע
ומאפשרת לכף הרגל לחוש חום, קור,חספוס וכל מידע שעשוי להגיע ממגע זה אל המוח
ולהיות מתורגם לזהירות או מהירות - כלומר לאופן פעולה והתקדמות.
כמו כן בנעל-סנדל מסוג זה יש לבהונות חופש להגיב לפני הקרקע, ל׳אחוז׳ בקרקע עליה דורכים.
חומר למחשבה..

יום חמישי, 15 בפברואר 2018

כיצד ל׳האריך׳ את הדריכה ולעגן ביטחון בהליכה


באחד העמודים הקודמים בבלוג כתבתי אודות סוגיית ׳הבוהן המורמת׳.
פעמים רבות הרגל זה נובע מנעילת נעליים שעיצובן ׳מרים את הבהונות׳.
לעיתים הרגל זה נובע מסיבות אחרות.

התרגול הבא נועד ללמד את הבהונות לקחת חלק בדריכה.

תרגול הצעד

עימדו אל מול הקיר
הניחו את הידיים על הקיר לתמיכה.

העמידו את העקב של הרגל הקדמית על הבוהן 
הגדולה של הרגל האחורית (כדוגמת הציור)

התרגול: הרמת והורדת העקב האחורי
והנעת האגן קדימה ואחורה בהתאמה
כך שהדריכה מורגשת מן העקב של הרגל האחורי
תוך הדגשת המגע של הבוהן הגדולה לקרקע.


הלכו בחדר וראו את ההבדל שבין הדריכה של רגל אחת ביחס לשניה.חיזרו אל הקיר והחליפו רגל קדמית באחורית.


יום חמישי, 8 בפברואר 2018

הליכה אחורה כתרגול להליכה קדימה



אל ההליכה הרגילה שלנו נערמים הרגלים שלא תמיד תומכים בנוחות ההליכה.

לתרגול הליכה אחורה יש יתרונות רבים ברמה הקוגניטיבית, תחושת התנועה במרחב
ללא הסתמכות על הראייה, היא בבחינת למידה של חווית ההליכה.
זוהי יציאה מאזור השיגרה והנוחות לעבר בחינה מחודשת של ההליכה.
בהליכה אחורה יש דגש על חיפוש הצעד מן הבהונות
שפעמים רבות בשל אילוצי נעליים מאבדות את הקשר עם הקרקע ואת תפקידן בהליכה.

התרגול: תעזרו בכסאות שעומדים סמוכים זה לזה. הסירו נעליים לפני התרגול.

תעזרו במסעד הכסאות כדי להתקדם קדימה ואחורה.
עשו זאת לאט וחיזרו על כך מספר פעמים. (ניתן גם להעזר בקיר)


יום חמישי, 1 בפברואר 2018

תאור מקרה המדגיש את החשיבות של נעליים תואמות הליכה



אסתי (כבת 70) הגיעה אלי לאחר נפילה. רגלה האחת נשברה ועברה ניתוח.
תהליך ההחלמה היה ארוך ומכאיב.
אסתי הופנתה אלי שלוש שנים לאחר הארוע.
היא התרגלה לדרוך על הרגל השמאלית ולגרור את רגל ימין שנפגעה.
כתפיה וכל הצלעות כווצו בניסיון להלך בלי ליפול.
בנוסף הנעליים שנעלה היו צרות, מצמצמות ובעלות עקב מסוים.

כבר בפגישה הראשונה הבהרתי לה את החשיבות שבנעילת נעל נוחה
ומאפשרת תנועה ללא הגבהה של עקב.
לשמחתי היא קראה את הבלוג ויצאה לחפש נעליים תואמות.
זה לא היה קל מפני שלאסתי מבנה רחב של כפות רגליים.
רק ברשת ׳אוריג׳ינלס׳ ולאחר התעקשות מול המוכר מצאה נעליים
שנתנו לה תחושת מרחב ותנועה.
לפגישה השלישית היא הופיעה בפנים נוהרות כשנעליים חדשות
נעולות לרגליה. היא צייינה שההליכה בנעליים היא חוויה מאוד מיוחדת עבורה.
וכך היא כותבת:

׳כשנעלתי את הנעליים (החדשות) בפעם הראשונה הרגשתי שונה מהרגיל.
 יותר קלילה, ספורטיבית ואפילו קצת מרחפת.׳

מרגע שלא התמודדה עם נעליים צרות, דוחקות ומוגבהות, יכלה לתרגל הליכה
שסומכת שוב על שתי הרגליים. היא שבה לסמוך על רגלה שנפגעה.



יום שבת, 6 בינואר 2018

הרווח שביני לבין הנעל

באחד מימות השבוע האחרון התעכבו עיני על ידיעה קטנה בעמוד אחורי של עיתון יומי. ׳ברבי יורדת מהעקבים׳  - זו היתה כותרת המודעה שעוצבה באותיות מתוקות וורודות. בכותרת קטנה יותר ״אחרי חמישים ושש שנות טיפוף על קצות האצבעות, הברביות עוברות גם הן לנעליים שטוחות״.

בפיסקה הראשונה נכתב: ״תקראו לזה תקינות אנטומית או סתם עוד צעד של החברה האמריקאית לכיוון המאה העשרים ואחת, אבל הסט החדש של בובות ברבי כולל קרסוליים מתכווננים שמאפשרים למלכת הבובות לנעול, לראשונה, נעליים שטוחות.״

האם זו ידיעה צדדית או אולי סמן דרך לקידמה ובמיוחד סלילת דרך ואפשרות לשינוי עבור נשים?



התענינותי המיוחדת בנעליים ודאי קשורה לעובדה שהחל מגיל שתים עשרה הבנתי שעלי לחפש פתרונות הנעלה לרגלי שהתארכו וצמחו למידת נעל ארבעים ושתים ואפילו יותר. זכורות לי נעליים שחתכנו את קידמת הנעל כדי לאפשר מקום לבהונות רגלי הארוכות. בהעדר מידה הולמת לכפות רגלי למדתי להתביש בהן, ולהסתירן בכל דרך.



עם השנים ובמיוחד למראה פסלו של מיכאלאנג׳לו דויד (העומד על שתי כפות רגליים גדולות בעלות בהונות ארוכות), למדתי לחבב ולכבד את כפות רגלי. עם תום לימודי הפלדנקרייז, בהנחייתן של רותי בר ורותי אלון, החלטתי לייחד את עבודת הגמר שלי לנושא ההליכה.

בימים אלה בהם אני מנסה לפתוח ולכתוב אודות נעליים וההליכה בהם, עלה נושא הנעליים לכותרות (זה בפני עצמו יוצא דופן), עם הידיעה המספרת על תקנה המחייבת דיילות להלך בעקבים, גם בעת קבלת האנשים לטיסה. הספר ׳מחשבות אודות נעלים׳ (בצלאל, הוצאת רסלינג, 2014) יצא לאחרונה וכולל אסופת מאמרים המבהירים כיצד נעליים מהוות צומת של צירים. צומת היסטורי ואבולוציוני, צומת מיגדרי, מעמדי, דתי וחילוני, אופנתי. כמעט כל היבט בחיי אנוש קיבל ביטוי בתצורת הנעליים, ובתכתיבי התקופה, המעמד, השיוך המגדרי...

לכל הנושאים הללו אנסה להתייחס בבלוג זה.

מה עלול להכביד על ההליכה



מה לשעיתים קרובות מכביד על ההליכה, הן זרועות המוחזקות בטונוס גבוה,
כתפיים עמוסות, ובית חזה המוחזק ללא תנועה ושינוי.

התירגול הבא נעשה בישיבה
ומתיחס לכל האזורים הללו. כוונתו להקל על משקל פלג הגוף העליון
ועל ההליכה כולה.