יום חמישי, 15 בפברואר 2018

כיצד ל׳האריך׳ את הדריכה ולעגן ביטחון בהליכה


באחד העמודים הקודמים בבלוג כתבתי אודות סוגיית ׳הבוהן המורמת׳.
פעמים רבות הרגל זה נובע מנעילת נעליים שעיצובן ׳מרים את הבהונות׳.
לעיתים הרגל זה נובע מסיבות אחרות.

התרגול הבא נועד ללמד את הבהונות לקחת חלק בדריכה.

תרגול הצעד

עימדו אל מול הקיר
הניחו את הידיים על הקיר לתמיכה.

העמידו את העקב של הרגל הקדמית על הבוהן 
הגדולה של הרגל האחורית (כדוגמת הציור)

התרגול: הרמת והורדת העקב האחורי
והנעת האגן קדימה ואחורה בהתאמה
כך שהדריכה מורגשת מן העקב של הרגל האחורי
תוך הדגשת המגע של הבוהן הגדולה לקרקע.


הלכו בחדר וראו את ההבדל שבין הדריכה של רגל אחת ביחס לשניה.חיזרו אל הקיר והחליפו רגל קדמית באחורית.


יום חמישי, 8 בפברואר 2018

הליכה אחורה כתרגול להליכה קדימה



אל ההליכה הרגילה שלנו נערמים הרגלים שלא תמיד תומכים בנוחות ההליכה.

לתרגול הליכה אחורה יש יתרונות רבים ברמה הקוגניטיבית, תחושת התנועה במרחב
ללא הסתמכות על הראייה, היא בבחינת למידה של חווית ההליכה.
זוהי יציאה מאזור השיגרה והנוחות לעבר בחינה מחודשת של ההליכה.
בהליכה אחורה יש דגש על חיפוש הצעד מן הבהונות
שפעמים רבות בשל אילוצי נעליים מאבדות את הקשר עם הקרקע ואת תפקידן בהליכה.

התרגול: תעזרו בכסאות שעומדים סמוכים זה לזה. הסירו נעליים לפני התרגול.

תעזרו במסעד הכסאות כדי להתקדם קדימה ואחורה.
עשו זאת לאט וחיזרו על כך מספר פעמים. (ניתן גם להעזר בקיר)


יום חמישי, 1 בפברואר 2018

תאור מקרה המדגיש את החשיבות של נעליים תואמות הליכה



אסתי (כבת 70) הגיעה אלי לאחר נפילה. רגלה האחת נשברה ועברה ניתוח.
תהליך ההחלמה היה ארוך ומכאיב.
אסתי הופנתה אלי שלוש שנים לאחר הארוע.
היא התרגלה לדרוך על הרגל השמאלית ולגרור את רגל ימין שנפגעה.
כתפיה וכל הצלעות כווצו בניסיון להלך בלי ליפול.
בנוסף הנעליים שנעלה היו צרות, מצמצמות ובעלות עקב מסוים.

כבר בפגישה הראשונה הבהרתי לה את החשיבות שבנעילת נעל נוחה
ומאפשרת תנועה ללא הגבהה של עקב.
לשמחתי היא קראה את הבלוג ויצאה לחפש נעליים תואמות.
זה לא היה קל מפני שלאסתי מבנה רחב של כפות רגליים.
רק ברשת ׳אוריג׳ינלס׳ ולאחר התעקשות מול המוכר מצאה נעליים
שנתנו לה תחושת מרחב ותנועה.
לפגישה השלישית היא הופיעה בפנים נוהרות כשנעליים חדשות
נעולות לרגליה. היא צייינה שההליכה בנעליים היא חוויה מאוד מיוחדת עבורה.
וכך היא כותבת:

׳כשנעלתי את הנעליים (החדשות) בפעם הראשונה הרגשתי שונה מהרגיל.
 יותר קלילה, ספורטיבית ואפילו קצת מרחפת.׳

מרגע שלא התמודדה עם נעליים צרות, דוחקות ומוגבהות, יכלה לתרגל הליכה
שסומכת שוב על שתי הרגליים. היא שבה לסמוך על רגלה שנפגעה.